5.10 Panorama of Halocho - Vayishlach 5785

Panorama of Halacha

1) Siyum on Rambam Sefer Nezikin.

2) In error I sent £1000 to a Tzedoko account. Is the Tzedoko’s manager permitted to reimburse the money to my account?[1]

3) I’ve heard of a Segula: to recite Chapter 20 of Tehilim during pregnancy. Please enlighten me:[2]

4) Some Sefardim are lenient re. chazarah and permit placing food from the fridge onto the hotplate on Shabbos. May an Ashkenazi eat from this?[3]

5) A nozzle-extension to a tap, does it need to be toivelled?[4]

6) In our (Central European) city, it’s only at this time of the year that we can buy beeswax candles (for a fraction of the price in heimishe stores). May we buy them?[5]

7) I’m travelling during Chanukah. Is there value in lighting Menora at my host after Plag haMincha with a lot of oil, and then rush away to the airport for our evening flight?[6]

8) A Chuppah was held during Bein HaShmoshos. When does the week of celebration end?[7]

9) A balebos was asked by a church to rent a property of his. Is that permitted?[8]

10) I have a tattoo from before I became frum. I’m embarrassed with the inappropriate image on my body. May I have a tattoo done to obliterate the present image?[9]

11) Feedback: number of Tevilos[10]; removal of name from cake - why it isn’t borer; leftovers of Mayim Acharonim.

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=8473670146

[1] ראה רמ"א יו"ד סי' רנח ס"ב; צדקה ומשפט פ"ד ס"ז.

[2] ראה קובץ מנהגי חב"ד - בענייני הריון, לידה, ברית, פדיון הבן ולידת בת, ע' 13; מדרש תילים מזמור כ.

[3] בס' ילקוט יוסף לסי' שיח (סנ"ז) מתיר לספרדי ליהנות ממעשה אשכנזי שחימם מאכל לח שנצטנן, אך לא לגמרי, אע"פ שלדעת השו"ע זה אסור. והוא משום ס"ס: אולי הלכה כהרמב"ם שאין בישול אחר בישול בדבר לח, ואולי ההלכה כרמ"א להקל בלא נצטנן לגמרי, ע"כ. וא"כ י"ל גם איפכא, בספרדי שחימם תבשיל עם מיעוט רוטב, להתיר לאשכנזי לאוכלו, משום ס"ס: אולי הלכתא כהרמב"ם, ואולי יש להתיר למיזיל בתר רוב המאכל.

הגר"מ אליהו (דרכי הלכה על קצש"ע סי' פ הע' ד) אוסר הנחת פשטידא קרה על הפלטה (שנראה כמבשל), כ"א מול המדורה.

[4] ראה ס' טבילת כלים פ"א הע' טז שכל ששימושו עם הקרקע אין צריך טבילה.

[5] בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' נז) מתיר הדבר, כי אין הקדש לע"ז (אף שכתוב מפורש על החבילה שהוא מיועד לחג הנוצרים). ואילו בשו"ת חלקת יעקב (ח"ג סי' ל) כתב שאין זה הידור מצוה, ואפילו לצורך השמש שאינו מצוה. ואולי באינו מפורש יודה גם הוא.

[6] בשו"ע או"ח (סי' תערב ס"א) מתיר להדליק מפלג המנחה ולמעלה "ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק". ב'אור ישראל' (יח) מאריך הרב חיים אבערלאנדער נ"י אודות הנוסע מארה"ב לאירופא בחנוכה, אם ידליק אחר פלג המנחה טרם נסיעתו לנמל-תעופה או שידליק ע"י שליח. אך לא נחית למצב שיוצא מבית מארחו, ואז – בהגיע עיקר הזמן, בשקיעת החמה – אין זה ביתו.

[7] ברמ"א אה"ע סי' סב ס"ו נפסק שמתחילין מיד לאחר ז' ברכות שבירך בראשונה.

[8] ראה שו"ע יו"ד סי' קנא ס"י; ש"ך שם ס"ק יז; דרכי תשובה שם אות כז.

[9] ראה נשמת אברהם יו"ד סי' קפ א:3 בדבר איפור קבוע לאשה שחסרו לה גבות עיניים או למי שיש לו צלקת על עורו, שלמסקנת הגר"ע יוסף ז''ל יש להתיר בנידון, כי הרי"ף והרא"ש פסקו כר"ש (מכות כא ) שרק בשם ע"ז חייב, ואף להרמב"ם שפסק כת"ק, י"א דהיינו רק כשעושה הקעקוע לשם ע"ז, וזה לא שייך בנדו"ד, ואדרבה. גם אין כאן כתב, ודמיא לטשטוש צלקת שהתיר הגר"ע.

אגב: שם דן על כתיבה עראית על בשר האדם. ולהעיר מדין הסגרת נגע צרעת, שי"א דהיינו ע"י דיו (רא"ש, בטור הארוך, ויקרא יג, ה); עובדא של אדה"ז עם אחיו בבירור שיעור גריס (שו"ת שארית יהודה יו"ד סי' יג).

[10] ציטוט מקונטרס 'שופר לאור החסידות', לב לייבמן, אלול תשפ"ג. ואילו בס' 'המזכיר' ח"א ע' 158 – הסדר להיפך!